למה מיליונרים כמו דונאלד טראמפ, מארק קובן, ובזירה הנוכחית רמי לוי ואדם טל משקיעים כל-כך הרבה זמן בלהעביר את הידע שלהם לאחרים? ניסינו להכנס לראש של אלה שרוצים שתהיו עשירים.
בשנת 1987 הוציא דונאלד טראמפ את הספר שהפך למקפצה הגדולה ביותר בקריירה שלו, למעט המירוץ לנשיאות, והפך אותו כמעט בין-לילה ממולטי-מליונר ניו-יורקי צעיר – לשם נרדף להצלחה ולכסף.
ב-2015 רמי לוי פינה מזמנו לשבת עם איתן עזריה, מאמן מנטאלי צעיר בזמנו, ותיאר בפניו כיצד הקים אימפריה של מליארד ש״ח, בשיתוף וכנות חסרות תקדים.
המקרים האלה משקפים שני קצוות רחוקים של אותה תופעה: מליונרים שרוצים לעזור לכם להתעשר. הדעה הרווחת היא ש״העשירים רוצים שהעניים יישארו עניים״, אבל אם בוחנים את העובדות, מגלים שבפועל המעשים של עשירי הארץ והעולם לא מתיישרים בקנה אחד עם האמונה הזו.
דיברנו עם אדם טל, מחבר הספר ״פרדוקס המליון הראשון״ ו״מומחה למיליונרים״ עבורנו. במשך שנים חקר טל את הפילוסופיות, ההתנהגויות וההרגלים של עשירים במטרה למדל אותם ולייצר משנה סדורה להצלחה כלכלית.
למה לדעתך עשירים כל-כך רוצים לחלוק את הידע שלהם, כשנראה שזה נגד האינטרנס שלהם?
״שאלה נהדרת ומעניינת. אני חושב שהמפתח להבנה נמצא קודם כל בהבנה שעשירים הם… בני אדם. אנחנו רגילים לקרוא עליהם בעיתונים ובחדשות, וקל לבלבל אותם עם שחקנים או אפילו עם דמויות פיקטיביות בסרט או תכנית טלויזיה – כאלה שהחיים שלהם כל-כך שונים משלנו, שהם נראים לא אמיתיים״.
״אבל בתכ׳לס, הם בני אדם, ואני חושב שאחת החוויות המפכחות ביותר בנושא הזה היא בפעם הראשונה שאתה פוגש מליונר טיפש, ואתה מבין שיש מליונרים מכל סוג״.
מיליונר טיפש?
״כן… אחת התובנות הראשונות שלי כשנכנסתי לעניין, היתה שאין קשר בין שכל לכסף. יש אנשים שפשוט יש להם ״כשרון״ לכסף. אתה מנהל איתם שיחה – ופשוט לא מבין איך הם הצליחו. אבל ממבט-על אחרי שיחות עם מאות עשירים, אתה מתחיל לזהות את המכנים מהשותפים״.
אז אתה אומר שעשירים רוצים לחלוק את הסודות שלהם כי הם טיפשים?
ממש לא, הכוונה היתה להמחיש שהם בני אדם. ולבני אדם אמיתיים בשר ודם יש המון צרכים, לא רק חומריים אלא רגשיים. במקרה של אנשים כמו דונאלד טראמפ, שנולד לבית עשיר מאוד ולא היה זקוק לכסף, המניע הוא כנראה סוג של נרסיסיזם, הוא רצה להיות מפורסם והוא מינף כל דרך שהיתה לו.
הוא רצה סטטוס, כח, מעמד, ושאף למקומות הכי גבוהים, ואנחנו רואים את זה היום.
ומה לגביי אחרים?
אני חושב שרמי לוי הוא בחירה מצויינת לאנטי-תזה מוחלטת. מהפגישה היחידה שלי איתו, קיבלתי רושם של אדם שבפשוט באמת אכפת לו מהעם שבו הוא חי, ורוצה בטובתו. אני חושב שהוא מרגיש כמעט אחריות, להעביר את הידע שהוא צבר הלאה –
אז אתה אומר שהוא איזה קדוש שפועל בלי מניע אישי?
לא, כמו שאמרתי מקודם, לכולנו יש צרכים. אני מניח שבמקרה שלו, זה צורך רגשי לדעת שהוא עשה ״את הדבר הנכון״ ועשה כל מה שהוא יכל לטובת הזולת בכדי להצדיק את העושר. זה משהו שאני מאוד מתחבר אליו ברמה האישית.
צריך להבין שכשאנשים מפסיקים לחשוב על צרכים כמו פרנסה, קיום, הישרדות, הם מתחילים לחשוב על מילוי צרכים אחרים שלהם: סטטוס, כח, מעמד. לייץ לממשלות, להופיע בעיתונים, להביא דעה, להדליק משואה…
וכשהם משיגים את היעדים האלה, הם מתחילים לחשוב על צרכים שיותר ויותר קשה להבין: לגאסי – מורשת, מה אני משאיר אחרי, איך יזכרו אותי.
אז מה למדת מנבירה כל-כך עמוקה בנפשם של העשירים?
תראי אני לא אנתרופולוג או פסיכולוג. חקרתי את הנושא מסיבה פשוטה: בגיל צעיר היה לי דחוף מאוד להיות עשיר. הבנתי שאני בסביבה שבה אין לי על מי להסתמך, לא ההורים ולא המורים שלי היו עשירים ולא ידעו לתת לי את העצות שהייתי צריך.
חיפשתי מה הדרך הבטוחה ביותר, שבה אין סיכוי שאני מחמיץ את היעד שלי. התחלתי עם האובססיה הזו בגיל 17, ועד גיל 26 ראיתי את המליון הראשון שלי. מאז חלקתי את התובנות שלי עם מעל 10,000 תלמידים, ומתוכם כבר מספר דו-ספרתי ייצר את המליון הראשון שלו, ועוד היד נטויה.
ואתה מוכן לחלוק את ה״סודות״ האלה?
אני לא חושב שהם סודות, רק אבחנות די פשוטות. אספתי אותן בספר שנקרא ״פרדוקס המליון הראשון״, שמדבר על זה שהמליון הראשון הוא הכי קשה כי בהגדרה, אנחנו עושים משהו בפעם הראשונה בחיים, וכמו כל דבר – אנחנו תמיד גרועים בפעם הראשונה בכל דבר, מסקס דרך משחקי וידאו ועד בניית קריירה או עסק.
