כשביקשו ממני לראיין את הגבר שטוען כי מצא את הדרך האולטימטיבית של גברים לאושר, התלבטתי אם אני הולך לפגוש איזה "גבר אלפא" שכל החיים העולם חייך אליו כי נולד להורים הנכונים, גדל במקום הנכון והסתובב במקומות הנכונים, או שאני הולך לפגוש איזה גורו שחזר מהמזרח אחרי שניסה את כל החומרים משני התודעה שאפשר, אבל החנון הזה שהגיע לפגישה – היה האדם האחרון שדמיינתי שאני הולך לראיין היום. גולן לוי (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת) נראה בגובה ממוצע, מבנה גוף רזה ולא חטוב במיוחד, אפילו מעט מקריח, או במילים אחרות – ניכר שהוא כבר שנים בהייטק, ואם הייתי צריך להכיר אותו לידידה שהייתה שואלת איך הוא נראה, המילה נאה ככל הנראה הייתה עושה איתו חסד ופחות איתה, אבל מה שכן – שפת הגוף שלו מלאה בביטחון, אבל לא ביטחון של תעוזה, אלא יותר ביטחון שקט כזה. מין אסרטיביות רגועה, אם יש דבר כזה…
דבר איתי גולן, אני רושם… מהי הנוסחה להיות מאושר?
אין באמת נוסחה. זה יותר שיטה, שאני קורא לה שיטת הדומינו, אבל יש מצב שזה לא השם שלה. חשבת פעם מה קרה שבשנים האחרונות פתאום כל כך הרבה אנשים עושים ספורט? רצים, רוכבים על אופניים, מרתונים, איש הברזל וכאלה?
אתה רומז שספורט גורם לאנשים להיות מאושרים? אני דווקא מאושר כשאני לא עושה ספורט…
לא, הכי רחוק מספורט אבל שנייה, תהיה איתי, אני מנסה להעביר כאן נקודה. בקיצור, בשנים האחרונות הטרנד הזה של הסלף-דבלופמנט – התפתחות אישית – תפס תאוצה, ויותר ויותר אנשים שרוצים לעשות שינוי בחיים שלהם פונים לעולם הזה ומחפשים את השינוי, אבל לרוב האנשים בעולם הזה זה יותר הרצאות וסדנאות מעשירות, שמשאירות את החיים שלהם בדיוק כמו שהם היו קודם.
אלה שעושים ספורט, או שהתחילו לעשות ספורט מצליחים לייצר את השינוי הזה בחיים שלהם באחוזים גבוהים משמעותית מאלה שלא, אבל זה לא באמת בגלל הספורט. זה בגלל שספורט הוא תחום שיחסית קל להתחייב אליו. נניח לצאת 3 פעמים בשבוע ל-30 דקות הליכה. זה לא דורש ממך שום דבר חוץ מאשר מוטיבציה. המוטיבציה תדחוף אותך בפעם הראשונה, והשנייה, ואולי גם השלישית. משם אתה כבר תצטרך להתמיד כדי שזה יהפוך להרגל, וכדי להתמיד תצטרך מחוייבות.
אז, בעצם, הספורט הוא הדרך הכי פשוטה ומדידה לייצר התמדה ומחוייבות, וברגע שאתה מייצר התמדה ומחוייבות בתחום אחד בחיים שלך, כבר קל לך להשליך את ההתמדה והמחוייבות הזו על תחומים אחרים בחיים שאתה רוצה שינוי בהם, מבין?
זו הכוונה שיטת הדומינו – תתחיל מהחלק שקל יחסית "לסדר" בחיים שלך, ומשם חלק מהתחומים כבר יסתדרו אוטומט וחלק בזכות כח האינרציה כבר תיסחף לסדר גם את החלקים האחרים…
נשמע הגיוני לגמרי, אז.. מהי שיטת הדומינו כדי להיות מאושר?
הבנת את הרעיון. בגדול שיטת הדומינו כדי להיות מאושר אומרת – תפוס את התחום שבו הכי קל לך לשפר את רמות האושר שלך, ומשם האושר כבר ישתלט לך על החיים.
כשאני הבנתי את זה, החלטתי לעבור על כל התחומים בחיים שלי, כדי לראות באיזה מהתחומים יהיה לי הכי קל להתחיל, וזה בדיוק מה שעשיתי.
טוב, אתה איש הייטק והמשכורות המפנקות שלכם הן לא סוד, אז אני מבין שהתחלת בעבודה?
אני לא בטוח שהחללית של אילון מאסק הצליחה להגיע רחוק כמוך…. (בדיחות של הייטק). בכלל לא. דווקא את העבודה פסלתי על ההתחלה. לעבוד בהייטק זה אומר אחלה משכורת ותנאים ופינוקים, אבל זה מגיע על חשבון לחצים ודד ליינים, או במילים אחרות – כסף לא קונה אושר, אבל הוא כן משלם חשבונות.
אז, לא מחפשים את האושר הקל בעבודה, איפה כן?
כמו שהתחלתי להגיד – עברתי על כל התחומים בחיים שלי וחיפשתי איפה יהיה לי קל יחסית לבצע שינויים כדי להיות מאושר. העבודה ירדה מהפרק, והאישיוז שנלווה להיותי ילד סנדביץ' פסלה גם אם תחום המשפחה. הבריאות לא באמת הראתה לי סימן שהיא יכולה לגרום לי להיות באמת מאושר, מבחינת הספורט מבחינתי לטחון סינגלים בשבת בשטח זה כיף, אבל להזיע את עצמי למוות זה בטח לא גורם לך להיות מאושר. בעצם אולי לך כן, לי לא. חברים זה משהו שבהייטק אין הרבה זמן לזה, אז זה בעיקר חברים לעבודה או בקיצור גם לא חברים, ובתור אדם מסורתי, אני מתייחס לבורא עולם בכבוד גדול, אבל גם קצת מפחד ממנו, אז לא ראיתי איך האושר שלי מגיע מהדת, מה גם שאני לא מתכוון לחזור בתשובה בקרוב.
לא במעגל המשפחתי, לא בספורט, לא בקריירה.. נראה לי שפסלנו הכל, לא?
האמת, שגם לי בשלב הזה הייתה הרגשה שבעצם עם הכל לא, אז מה כן, ואז פתאום הבנתי שיש תחום אחד שאיפשהו בכלל קצת התעלמתי ממנו בשנים האחרונות – זוגיות…
זוגיות היא התחום שבו הכי קל להפוך למאושר?
תחשוב על זה רגע. נסה להיזכר באהבה הראשונה שלך, איפשהו בתיכון. פתאום הפרחים הריחו ממש טוב, והשמש האירה את העולם באור כל נעים וחמים, והציפורים צייצו רק לך, וכל עלה שנשר רק הוסיף לך יופי בשביל שבו צעדת, אבל אז, יום אחרי שנפרדתם – פתאום הפרחים הפכו לסתם מסריחים, השמש למסנוורת, הציפורים לחופרות וכל העולם למגעיל כזה. זוכר את זה? אז… מה בדיוק השתנה? מה, העולם החליט להחריב את עצמו בגלל שנפרדתם?
ברור שלא. הדבר היחיד שקרה זה שאתה הפסקת להיות מאושר, והפרספקטיבה שלך על העולם השתנתה.
שכנעת אותי שצריך להתחיל מזוגיות, אבל… מה עכשיו? ללכת להתקין טינדר אם אין לי בת זוג?
רגע רגע.. אתה רץ מהר מדי. כדי שתהיה מאושר בזוגיות, אתה צריך להיות מאושר בדרך אליה, כי אף אחת לא באמת תסתכל עליך אם אתה מסתובב עם פרצוף "איכה" כל היום, אפילו לא אשתך…
אז בשלב הראשון אתה צריך לבנות את עצמך, לחזק לעצמך את הביטחון, ללכת קצת יותר זקוף. השלב הבא הוא להתחיל להקפיד על הלוק שלך, כדי שנשים ישימו לב אליך. בייחוד אם אתה רווק או פנוי לקשר, אבל גם אם אתה בזוגיות – אתה רוצה שאשתך תחזור לשים לב אליך.
אפילו להתחיל לעשות קצת כושר. לא הרבה. רק בכמות שתגרום לך לדפוק פוזה של בריון ולהתלהב מהשרירים שלך בכל פעם שתעבור ליד מראה. זה יהיה סימן שאתה אוהב לראות את מה שאתה רואה במראה, וכנראה שגם בחורות מסביבך יתחילו לראות אותך.
תקשיב.. פתחת לי את הקופסא לגמרי. פתאום כל מה שאתה אומר נשמע לי כל כך נכון והגיוני…
אין סיבה שלא. אני לא המצאתי שום דבר. גם אני הלכתי לכמה עשרות אם לא יותר של סדנאות וקראתי ספרים על התפתחות אישית, אבל אני איש הייטק להזכירך. אני לא מתבסס על סיפור שמישהו מספר לי, או על כתבה רווית אינטרסים ואג'נדות מסחריות שמתפרסמת באיזה אתר פופולרי. אני הולך לחפש מחקרים שעוסקים בנושא, ומוצא את כולם, וקורא אותם. אני פריק של מדע ועובדות, ואני אובססיבי למחקר וסטטיסטיקה. אני מעדיף לקרוא טבלאות וגרפים מאשר סיפורים ותיאוריות, וגם כאן – הלכתי לקרוא את טובי המחקרים שנעשו בתחום האושר בשנים האחרונות, בעיקר על אושר של גברים, עד שהפכתי לספץ בנושא, ואז הלכתי ליישם הכל עליי.
לא הייתה דרך קלה, אבל היה שווה את זה לגמרי.
אז, דבר איתי… מה שאר השלבים?
אתה חמוד אתה… את כל התהליך שאני עברתי ישבתי לכתוב, והגעתי לקצת יותר מ-100 עמודים, כדי שאתה ואחרים לא תצטרכו לבזבז כמוני שנים על קריאת מחקרים וניתוח הרצאות, ובטח שלא תבזבזו אפילו יום אחד נוסף בתחושה של "מגיע לי להיות מאושר באמת". כל מה שאתם צריכים לעשות זה להשקיע כמה שעות בקריאת הספר שכתבתי, ולשנות את החיים שלהם מקצה לקצה…
אז, אתה מחלק את הספר שלך בחינם?
נראה לך? אין שום סיבה בעולם שאני אחלק את הידע הזה בחינם. אני השקעתי שעות בניתוח מחקרים ותרגול וניסיונות ולמידה, והדרך הכי צנועה שאפשר להודות לי, זה לשלם לי עבור הספר. חלק מהתשלום הוא כדי לממן את השיווק של הספר, כי אני רוצה שהוא יגיע למה שיותר גברים, ושיווק עולה כסף,
אבל בתכלס, אני גובה את הכסף גם כדי שאלה שקונים את הספר יבינו שהוא שווה כל שקל שהם השקיעו בו ויקראו אותו, ויישמו אותו. כשאתה נותן לאנשים משהו בלי כסף, הם מתייחסים אליו אוטומט כאילו שהוא לא שווה כסף. זה לא מבחירה. ככה אנשים מתנהגים, ואני רוצה שהם יקראו אותו כמו ספר ששווה להם הרבה כסף. אז הם אמנם הולכים לשלם עליו רק 97 שקלים, ויחסית לכמות הידע הפסיכית שהכנסתי לתוך הספר, אני חושב ש 97 שקלים זה בהחלט הוגן. מסכים?
האמת? המחיר הוגן לגמרי. לסיום, יש לך איזה טיפ ככה אחרון?
סתם לשלוף לך טיפ יעשה לך עוול כי זה לא באמת יעזור לך בלי להבין למה דווקא הטיפ הזה, אבל בספר שלי תמצא 20 טיפים שתוכל ליישם את כולם. הדבר שהנחה אותי בכתיבת הספר, זה שאם זה לא יהיה פשוט, זה פשוט לא יהיה, ולכן לא תמצא בספר שלי שום טיפ מורכב שלא תבין איך מיישמים אותו. הספר שלי מפשט הכל. כך שלא משנה מהו המצב ההתחלתי שלך, הגיל שלך, כמה ניסיון יש לך – אני מבטיח שעל כל טיפ וטיפ התגובה לך תהיה בדיוק כמו זו שציינת עכשיו. תקרא את הספר עוד הלילה, אתה תבין על מה אני מדבר, ותתבאס רק על דבר אחד: שמישהו כמוני לא העביר לך את המידע הזה לפני שנים..
